לסבתא קוראים רחל לסקי ופעם שהיא הייתה בטוניס קראו לה
נדג'ר.
אמה של סבתא שלי אינה עבדה רק אביה והיה עובד ביער וכל פעם היה מביא כסף לאוכל.סבתי עברה את מלחמת העולם השנייה כאשר אמה ואביה נפטרו והיא נשארה רק עם אחותה.במלחמת העולם השנייה גרמנים פיצצו את כל העיר בז'ה
והיא נולדה ב-1951 היא עלתה לארץ בגיל 8 ובטוניס גרה בעיר שנקראת ב'זה.
היא עלתה לארץ באונייה ולא נשאר לה מזכרות מהילדות בגלל מלחמת העולם השנייה,סבתי גרה במעברות כאשר הגיעה לישראל והיא הייתה צריכה לעבור ממעברה לבית וכאשר היא עברה הכירה את סבא שלי והם התחתנו וגרו בבת ים.
לסבתא רחל היה קשה ללמוד את השפה.
כאשר סבתי הגיעה לישראל אמרו לה שהיא צריכה לשנות את שמה ונתנו ספר שמות היא בחרה אחד מהם היא ואחותה והיא שינתה לשם ישראלי:רחל.
סבתי רחל אינה זוכרת את שם בית ספרה,אבל הם כל העולים היו לומדים בכיתה נפרדת את העברית ואת הקו האדום במחברת וכו' אבל היא סיפרה לי שהיה לה קשה כאשר המורה הייתה מסבירה דברים וסבתי אינה הייתה מבינה ולא מצליחה הרבה אבל לאחר שהיא גדלה הצליחה ללמוד את השפה סבתי כבר אינה נתקלת בבעיות בשפה העברית.
סבתי לא עבדה אבל אבא שלי ואח שלו היו בלהקה במיוחד האח של אבא שלי שהוא היה מופיע במקומות והוא וסבא שלי היו מפרנסים את המשפחה.סבתי הכירה את סבא שלי ישראל לסקי אבל לפני כ שנתיים הם התגרשו וסבא שלי הכיר אישה אחרת והתחתן איתה.מסלול החיים שלה היה מאוד קשה עם לימוד השפה,מלחמת העולם השנייה,שיניו השם מנדג'ר לרחל,המעבר באונייה מטוניס לישראל,איבוד אמה ואביה,אבל כיום היא חייה בשמחת חיים.
נדג'ר.
אמה של סבתא שלי אינה עבדה רק אביה והיה עובד ביער וכל פעם היה מביא כסף לאוכל.סבתי עברה את מלחמת העולם השנייה כאשר אמה ואביה נפטרו והיא נשארה רק עם אחותה.במלחמת העולם השנייה גרמנים פיצצו את כל העיר בז'ה
והיא נולדה ב-1951 היא עלתה לארץ בגיל 8 ובטוניס גרה בעיר שנקראת ב'זה.
היא עלתה לארץ באונייה ולא נשאר לה מזכרות מהילדות בגלל מלחמת העולם השנייה,סבתי גרה במעברות כאשר הגיעה לישראל והיא הייתה צריכה לעבור ממעברה לבית וכאשר היא עברה הכירה את סבא שלי והם התחתנו וגרו בבת ים.
לסבתא רחל היה קשה ללמוד את השפה.
כאשר סבתי הגיעה לישראל אמרו לה שהיא צריכה לשנות את שמה ונתנו ספר שמות היא בחרה אחד מהם היא ואחותה והיא שינתה לשם ישראלי:רחל.
סבתי רחל אינה זוכרת את שם בית ספרה,אבל הם כל העולים היו לומדים בכיתה נפרדת את העברית ואת הקו האדום במחברת וכו' אבל היא סיפרה לי שהיה לה קשה כאשר המורה הייתה מסבירה דברים וסבתי אינה הייתה מבינה ולא מצליחה הרבה אבל לאחר שהיא גדלה הצליחה ללמוד את השפה סבתי כבר אינה נתקלת בבעיות בשפה העברית.
סבתי לא עבדה אבל אבא שלי ואח שלו היו בלהקה במיוחד האח של אבא שלי שהוא היה מופיע במקומות והוא וסבא שלי היו מפרנסים את המשפחה.סבתי הכירה את סבא שלי ישראל לסקי אבל לפני כ שנתיים הם התגרשו וסבא שלי הכיר אישה אחרת והתחתן איתה.מסלול החיים שלה היה מאוד קשה עם לימוד השפה,מלחמת העולם השנייה,שיניו השם מנדג'ר לרחל,המעבר באונייה מטוניס לישראל,איבוד אמה ואביה,אבל כיום היא חייה בשמחת חיים.
בז'ה-beja
עיר כ-100 קילומטר ממערב לתוניס,צפון תוניסיה.
ייתכן שישבו יהודים בבז'ה בימי הביניים,אך אין בידנו עדיות ממשיות ליהודי בבז'ה באותה תקופה.עדות ראשונה להמצאות יהודים בבז'ה היא מסוף המאה ה-16,בימי הכיבוש העות'מני,כשהשתקע בבז'ה הרב פרג'י שאוואת (chaouat),וכבר הייתה במקום קהילה יהודית קטנה.הרב שאוואת היה פייטן,בקיא בתלמוד ובקבלה וניחן בסגולות ריפוי.שמו התפרסם כעושה ניסים,ואחרי מותו בבז'ה נקבר בכפר הסמוך טסטון,ולקברו עלו רחבי תוניסה למצוא מרפא.
במאות ה-17 וה-18 הייתה בז'ה מרכז מסחרי ופיננסי ומרכז סחר תבואה.יהודים מאזורים אחרים הגיעו לעיר לצרכי מסחר,ומקצתם השתקע בה.בשנת 1830 כתב קונסול סרדיניה בתוניסיה כי בבז'ה יש 20 משפחות יהודיות בתוך כ-9,000 תושבים.ב-1865 היו במקום 80 משפחות יהודיות,לפי הקונסול הצרפתי.
אחרי חסות צרפת על תוניסיה (1881) התפתחה בז'ה,והקהילות היהודית גדלה בעקבות התיישבותן בעיר של משפחות יהודיות מהסביבה.
בתקופה שבין שתי מלחמות העולם נערכו כמה מפקדי אוכלוסין בבז'ה.בשנת 1921 היו בעיר 1,140 יהודים.ב-1926 היו 1,035 יהודים ב-1931-986 יהודים,ובשנת 1936 נימנו בעיר 938 יהודים.אחרי שנסתיימה מלחמת העולם השנייה (1945-1939 ) גדלה האוכלוסייה בבז'ה ובין 22,208 תושבי העיר היו 1,011 יהודים.
יהודי בז'ה תרמו לקידום המסחר בתוצרת חקלאית-בקר,חיטה,צמר ועורות.יהודים רבים עסקו במסחר הקמעונאי של דבר מזון ודברי חשמל בייתים ודברי חשמל בייתים,וכן עסקו בענף הטסטיל והנעליים.והיו ביניהם אומנים בענף הצורפות ,נפחים,נגרים ולא מעט בעלי מקצוע חופשיים.
ועוד הקהילה של בז'ה קיבל בתוקף רשמי מן הביי של תוניסיה בצו מיום 4 במארס 1901. הצו פירט את תפקידי הועד,בעיקר בענייני צדקה,ואת זכותו לגבות מיסים.כמו-כן הייתה לקהילה קופת עזרה וצדקה שנוהלה בידי ועד של ששה חברים שמונו בידי שלטונות
לפני הכרזת העצמאות של תוניסה היה נשיא הכבוד של הקהילה ליאון כהן וסגנו היה ליאון ברדה.הרב הראשי היה אז ר' חנניה כהן.
לקראת עצמאות תוניסיה1956 והעברת השלטון מידי הצרפתים,החלו יהודי בז'ה לעזוב את העיר הם חששו מיחס עוין מצד השלטון המוסלמי העצמאי.מקצתם היגרו לצרפת ומקצתם עלו לישראל.ב-1956 נותרו בבז'ה 656 יהודים.בעקבות פגיעות ביהודים אחרי המלחמת ששת הימים בישראל (1967),התחדשה העלייה,יהודים נוספים עלו מבז'ה לישראל.באותה התקופה היו גם שהיגרו לצרפת.
